שמו העברי הוא: שמואל יוסף - על שם סבא רבא רבא שלי, הרב שמואל יוסף בנדיקט.
רוברט נקרא על שם עמנואל ברוכי (לשעבר בנדיקט) ששמו בגרמנית היה רוברט.
שם משפחה: אדלר (מצד אבא) - אדלר בגרמנית זה נשר, וכשיהודים קיבלו שמות משפחה, טענו שלאדלרים יש קשר לממשלה כי הנשר היה סמל גרמני (ימח שמם).
בנדיקט (מצד אמא) - בנדיקט בלטינית זה מבורך, זה שם מאוד נוצרי וחושבים שבאיזשהו שלב בהיסטוריה שהם היו בין אנוסי ספרד הם לקחו שם נוצרי שהנוצרים לא יזהו אותם כיהודים.
מקצוע ההורים: אבא - משחטה של עופות, חנות כל בו, מכולת, חנות אורגנית.
אמא- עזרה לאבא בחנויות.
ההורים עבדו מאוד קשה וזה היה בית דתי- לאומי (אמא - דתיה) (אבא - ציוני).
ההורים עבדו מאוד קשה וזה היה בית דתי- לאומי (אמא - דתיה) (אבא - ציוני).
 |
| סבא רוברט וסבתא יוחנה בטקס קבלת התואר עם אריאלה ותמי |
אחרי בית הספר הלכתי לאוניברסיטת סידני לתואר ראשון, לאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה לתואר שני, ולתואר שלישי לאוניברסיטת ניו סאות' ויילס. למדתי הסתברות.
סיפורים מתקופת הילדות: ביום הראשון של החטיבה הגעתי לבית ספר, פעם הלכו לבית ספר עם עניבות וז'קטים אז באתי כמו כולם עם עניבה וז'קט, ליד השער חיכו הבוגרים יותר לילדים מכיתה ז' עם מספרים כדי לחתוך את הקצה של העניבה, אני איבדתי שליטה על עצמי והתחלתי להרביץ לכולם, מאוחר יותר הלכנו לכיתות והייתי הילד היחיד בכיתה עם עניבה שלמה.
היינו שלושה תלמידים יהודים מתוך 1000 ילדים בבית הספר.
מתוך 250 תלמידים שהגיעו לכיתה ז' רק 40 הגיעו לי"ב, השאר הלכו לעבוד או נכנסו לכלא, ורק 4 תלמידים הגיעו לאוניברסיטה 3 היהודים ועוד אחד.
אירועים יהודים בחיי :היה לי קשה לקרוא את המפטיר הפטרה בבר - מצווה, כי לא ידענו עברית, ולא הייתי מוזיקלי.
ומאז הבר - מצווה פעם בשנה הלכתי ללמוד גמרא, למדתי מסכת בבא מציעא.
בעיר ניוקאסל לא היה בשר כשר ולאבא שלי הייתה משחטה אז הוא שחט עופות, אמא ניקתה והכשירה אותם ואז הלכנו להביא את העופות לרב.
בעיר ניוקאסל לא היה בשר כשר ולאבא שלי הייתה משחטה אז הוא שחט עופות, אמא ניקתה והכשירה אותם ואז הלכנו להביא את העופות לרב.
במשך השבוע אכלנו בקר ולכבוד שבת עוף.
היה קל יותר להשיג בשר כשר כי היו הרבה שטחים באוסטרליה , וכי שוחט ששוחט פרה אחת מספיק להרבה משפחות, ועוף מספיק רק למשפחה אחת.
לארוחת בוקר כולם כלו ביצים וביקון ואנחנו אכלנו רק ביצים.
כשהייתי בן 15 - 16 לימדתי ביום ראשון, ב"חדר" דתי את כיתות א - ב. |
| סבא רוברט בילדותו |
לימדנו לקרוא עברית בשנתיים:
שנה א': א - כ.
שנה ב': ל - ת.
שנה א': א - כ.
שנה ב': ל - ת.
תמיד סיפרנו סיפורים על בראשית - שמות ואף פעם לא הגענו לחומשים האחרים.
יום אחד, באמצע סיפור משמות ילד אחד פנה אלי ושאל: "הסיפור הזה הוא אמיתי? כל מה שסיפרת לנו הוא אמיתי?" והשבתי בחיוב. בשבוע הבא בא אותו הילד וענה לי שאבא שלו אמר שזה הכל שטויות אז שאלתי אותו: "למה אתה כאן?" והוא השיב שאימו רוצה להתגייר, ולכן הוא חייב ללכת ל"חדר".
להיות יהודי בגולה: היו חיים בבית וחיים בחוץ.
הייתה היסטוריה שלמדת בבית ספר והייתה היסטוריה שלמדת בבית ולקח זמן שהבנת שזה אותו סיפור רק מזוויות שונות.
לדוגמה: רובין הוד נחשב לאדם טוב כי היה נאמן למלך אנגליה ריצארד, וריצארד נסע לארץ הקודש להילחם במוסלמים, ובבית כיהודי שמעת על מסעות הצלב שאותו ריצארד עשה.
סיבות לעליה: התחתני עם סבתא וגידלנו שתי בנות ולא רצינו לגדל אותם בחול.
החלטנו לעלות באוגוסט 1976 אחרי שהיינו חצי שנה בארץ היינו בדרך להזמין כרטיסים לטיסה מחוץ לישראל, נסעתי לתל אביב באזור דיזנגוף לסוכן נסיעות לקחת את הכרטיסים, עם מלא אנשים פשוטי עם ביום חם, ואז אמרתי שאני לא יכול לעזוב את העם המוזר הזה למרות שהייתי חייב לחזור לאוסטרליה.
אני ואשתי ביחד החלטנו לעלות.
הגענו לארץ בשני מטוסים.
ההכנות לעליה היו בשני מישורים:
כשהגענו לארץ שלחו מונית מהטכניון להביא אותנו למעונות סגל זוטר (בית הארחה הטכניוני) לחודש עד שעברנו לאחוזה.
אירוע מיוחד בתולדות העם והמדינה: כשהיינו בביקור בארץ כמה חודשים היה מבצע אנטבה וכל המדינה חגגה וזה היה מדהים לראות עם שלם חוגג.
דמות שהשפיעה עלי: הרב בנימין זאב בנדיקט כי הוא היה דרך ארץ ותלמוד תורה באותו מקום, ואמר שגדולה בתורה ודרך ארץ באים ביחד. השיעורים שלו השפיעו עלי רבות, הצניעות והענווה בחיים האישיים, והעמידה החזקה שלו בתפקיד רב.
לדוגמה: כשהרב אמר לאדם שלא יעלה להתפלל ואותו אדם עלה להתפלל הרב לקח שני בחורים שיוציאו את אותו האדם מבית הכנסת.
הורים כמובן, כי הם גידלו אותי.
הכרות עם בת הזוג: הכרנו במסגרת בני עקיבא באוסטרליה החברים שידכו בנינו. היה חבר שהחליט שאנחנו מתאימים והושיב אותנו אחד ליד השני באירוע של בני עקיבא.
הקמת המשפחה: ילדנו שתי ילדות אריאל ותמרה ועשנו מאמצים להכין אותם לארץ על ידי חשיפתם לקסטות של שירי ילדות עבריים.
בעקבות העליה לארץ השתנו השמות לאריאלה ותמר.
המעבר משפת האם לעברית: אצל הילדים היה קלי קלות כי הם ילדים וכי היינו בחיפה בלי עוד דוברי אנגלית אז לא הייתה אפשרות להמשיך לדבר באנגלית.
מבחינתנו (אני ואשתי) היה קשה אבל היינו בטכניון ולימדנו בעברית אז היינו חייבים ללמוד עברית. לאשתי היה בסיס לעברית כי היא הייתה שנה בארץ מטעם בני עקיבא, ולי היה קשה כי אני לא טוב בשפות.
השפעת הדמות על המשפחה: סבא רוברט משפיעה עלינו טובות על ידי שהוא עוזר לנו כשקשה, מלמד אותנו לשמוח על מה שיש ועל החיים ולא להיות בדיכאון.
ההכנות לעליה היו בשני מישורים:
- חיפשנו עבודה בארץ, על ידי כתיבה ישירה לאוניברסיטאות בארץ.
- נציגי הסוכנות היהודית באוסטרליה טיפלו בניירת.
כשהגענו לארץ שלחו מונית מהטכניון להביא אותנו למעונות סגל זוטר (בית הארחה הטכניוני) לחודש עד שעברנו לאחוזה.
אירוע מיוחד בתולדות העם והמדינה: כשהיינו בביקור בארץ כמה חודשים היה מבצע אנטבה וכל המדינה חגגה וזה היה מדהים לראות עם שלם חוגג.
דמות שהשפיעה עלי: הרב בנימין זאב בנדיקט כי הוא היה דרך ארץ ותלמוד תורה באותו מקום, ואמר שגדולה בתורה ודרך ארץ באים ביחד. השיעורים שלו השפיעו עלי רבות, הצניעות והענווה בחיים האישיים, והעמידה החזקה שלו בתפקיד רב.
לדוגמה: כשהרב אמר לאדם שלא יעלה להתפלל ואותו אדם עלה להתפלל הרב לקח שני בחורים שיוציאו את אותו האדם מבית הכנסת.
 |
| סבא רוברט וסבתא יוחנה בחתונתם (קרובי משפחה לידם) |
הכרות עם בת הזוג: הכרנו במסגרת בני עקיבא באוסטרליה החברים שידכו בנינו. היה חבר שהחליט שאנחנו מתאימים והושיב אותנו אחד ליד השני באירוע של בני עקיבא.
הקמת המשפחה: ילדנו שתי ילדות אריאל ותמרה ועשנו מאמצים להכין אותם לארץ על ידי חשיפתם לקסטות של שירי ילדות עבריים.
בעקבות העליה לארץ השתנו השמות לאריאלה ותמר.
המעבר משפת האם לעברית: אצל הילדים היה קלי קלות כי הם ילדים וכי היינו בחיפה בלי עוד דוברי אנגלית אז לא הייתה אפשרות להמשיך לדבר באנגלית.
מבחינתנו (אני ואשתי) היה קשה אבל היינו בטכניון ולימדנו בעברית אז היינו חייבים ללמוד עברית. לאשתי היה בסיס לעברית כי היא הייתה שנה בארץ מטעם בני עקיבא, ולי היה קשה כי אני לא טוב בשפות.
השפעת הדמות על המשפחה: סבא רוברט משפיעה עלינו טובות על ידי שהוא עוזר לנו כשקשה, מלמד אותנו לשמוח על מה שיש ועל החיים ולא להיות בדיכאון.